מנצחים את הבלוז עם אוכל? מחקר חדש מוסיף ראיות לכך שתזמון הארוחות עשוי להשפיע על בריאות הנפש. כולל רמות של מצב רוח הקשור לדיכאון וחרדה. חוקרים מבית החולים Brigham and Women's, תכננו מחקר שדימה עבודת לילה. לאחר מכן בדקו את ההשפעות של אכילה בשעות היום והלילה לעומת אכילה בשעות היום בלבד. הצוות מצא שבקרב המשתתפים בקבוצת האכילה בשעות היום והלילה, רמות מצב רוח דמויי דיכאון עלו ב-26 אחוזים. לעומת רמות מצב רוח דמויי חרדה ב-16 אחוזים. המשתתפים בקבוצת האכילה לשעות היום בלבד לא חוו עלייה זו. מה שמצביע על כך שתזמון הארוחות עשוי להשפיע על הפגיעות במצב הרוח. התוצאות פורסמו ב- Proceedings of the National Academy of Sciences.
שיניים בתזמון צריכת המזון
הממצאים מספקים ראיות לתזמון צריכת המזון כאסטרטגיה חדשה. על מנת למזער פגיעות במצב הרוח אצל אנשים החווים חוסר התאמה ביממה. כגון אנשים העוסקים במשמרות, חווים ג'ט לג או הסובלים מהפרעות בקצב היממה. מחקרים עתידיים בעובדי משמרות ואוכלוסיות קליניות נדרשים לקבוע היטב אם שינויים בתזמון הארוחות יכולים למנוע את הפגיעות המוגברת שלהם במצב הרוח. עד אז, העיתוי של צריכת המזון קובע את מצב הרוח שלנו.
עובדי משמרות חווים הפרעות בהתנהגות
עובדי משמרות מהווים עד 20 אחוז מכוח העבודה בחברות תעשייתיות. הם אחראים ישירות לשירותי בתי חולים רבים, עבודה במפעלים ושירותים חיוניים אחרים. עובדי משמרות חווים לעיתים קרובות חוסר התאמה בין השעון הצירקדי המרכזי שלהם במוח לבין התנהגויות יומיומיות. כגון מחזורי שינה/ערות וצום/אכילה. חשוב לציין, יש להם גם סיכון גבוה ב-25 עד 40 אחוז לדיכאון וחרדה.
עובדי משמרות; כמו גם אנשים החווים הפרעה צירקדית, כולל ג'ט לג; עשוים להפיק תועלת מההתערבות שלנו בתזמון הארוחות. אסטרטגיית התנהגות חדשה של שינה/יממה שעשויה להועיל גם לאנשים החווים הפרעות נפשיות. המחקר מוסיף לגוף הולך וגדל של ראיות שמוצאות שאסטרטגיות המייעלות את השינה והמקצבים הצירקדיים עשויות לסייע בקידום בריאות הנפש.
כדי לערוך את המחקר, המשתתפים עברו פרוטוקול התרסה כפויה באור עמום במשך ארבעה "ימים" של 28 שעות. כך שעד ה"יום" הרביעי מחזורי ההתנהגות שלהם התהפכו ב-12 שעות, המדמים עבודת לילה וגורמים לאי-יישור צירקדיאני. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משתי קבוצות תזמון ארוחות: קבוצת בקרת ארוחות היום והלילה. בה היו ארוחות לפי מחזור של 28 שעות (כתוצאה מכך אכילה הן במהלך הלילה והן ביום, שאופיינית בקרב עובדי לילה). והארוחה לשעות היום בלבד. קבוצת התערבות, שאכלה ארוחות במחזור של 24 שעות (כתוצאה מכך אכילה רק במהלך היום). הצוות העריך רמות מצב רוח דמויי דיכאון וחרדה בכל שעה.
תזמון הארוחות משפיע על מצב הרוח
הצוות מצא כי תזמון הארוחות השפיע מאוד על רמות מצב הרוח של המשתתפים. במהלך משמרת הלילה המדומה (יום 4), לאלו בקבוצת הביקורת לארוחות יום ולילה היו עלייה ברמות מצב רוח דמויי דיכאון ורמות מצב רוח דמויי חרדה, בהשוואה לבסיס (יום 1). לעומת זאת, לא היו שינויים במצב הרוח בקבוצת ההתערבות בארוחות היום במהלך משמרת הלילה המדומה. משתתפים עם רמה גבוהה יותר של חוסר התאמה צירקדיאני חוו יותר מצב רוח דמוי דיכאון וחרדה.
תזמון הארוחות מופיע כהיבט חשוב של תזונה שעשוי להשפיע על הבריאות הגופנית. עדיין יש לבדוק את התפקיד הסיבתי של עיתוי צריכת המזון על בריאות הנפש. מחקרים עתידיים נדרשים כדי לקבוע אם שינויים בתזמון הארוחות יכולים לעזור לאנשים החווים הפרעות דיכאון וחרדה/חרדה.